נראה שלדייט ראשון יש לא פעם מבנה שיחה ידוע.
תחביבים/טיולים בארץ/חול/עבודה/.
ואם היה נחמד, ורוצים לעבור לדייט שני, עולה השאלה, שמלחיצה יותר גברים, אבל על מה נדבר בדייט השני.
שאלה מפתיעה שמדובר באדם שאין אתם יודעים עליו דבר, גם אם הדייט הראשון היה מופלא ונמשך כמה שעות. עדיין אתם זרים פחות כמה שעות. אז איך זה שאין על מה לדבר פתאום? או שעולה שאלה מה לספר? האם לספר על הגירושים? על האקסיות? על זה שאני לוקח/ת כדורים כאלה/אחרים? או שמה אשתף באפלולית, כתם מעברי.
חשיפה היא אומנות. מצד אחד חשיפת הבטן הרכה היא הכרחית לאפשר לאדם השני להתקרב אליי. חשיפה היא אות, לעיתים לא מודע שמסמן "אני מעוניין/נת בקשר". חשיפה גם מעודדת את הצד השני להיחשף.
אם אני נחשפת באופן מהיר ופתאומי ואתה לא, שנינו נרגיש אי נוחות. ואז קורה לא פעם שצד אחד מחליט לעשות צעד אחורה ולהתרחק.
כן זה לפעמים מפתיע מתאמנים שלי שמספרים שהצד השני מחליט לסיים קשר אחרי שרק אתמול היה מפגש בו שיתף משהו מאוד אינטימי. זה קורה לא פעם יש לזה אפילו שם בפסיכולוגיה "אפקט הזר ברכבת". שמישהו שופך את ליבו בפני זר שעמוק בפנים הוא יודע שלא יראה אותו שוב לעולם.
לכן, חשוב לשים לב לתגובות של הצד השני בזמן חשיפה. כלומר ערנות שהצד השני מכיל, וחושף גם הוא חזרה.
תודה שקראתם עד כאן
שלכם באהבה
ויקי